גילוי מרצון קריפטו הפך ב-2025 למונח ממשי: לראשונה פרסמה רשות המסים נוהל שכלל במפורש נכסים דיגיטליים, וקבעה לו חלון זמן ברור. החלון נסגר ב-31 באוגוסט 2026. מי שהחזיק ביטקוין או מטבעות אחרים, מכר או החליף ברווח ולא דיווח, עומד עכשיו מול מצב אחר, ופחות נוח.
העמוד הזה מתמקד רק בנוהל ובמה שאחריו. את הכללים הכלליים של מס על קריפטו, השיעורים ודוגמאות החישוב, תמצאו במדריך מס על קריפטו בישראל. כל מה שכתוב כאן הוא מידע כללי לפי פרסומים מקצועיים ועיתונאיים, נכון לאוקטובר 2026, ואינו ייעוץ משפטי או ייעוץ מס.
מה היה נוהל הגילוי מרצון
הנוהל פורסם ב-25 באוגוסט 2025 ועמד בתוקף עד 31 באוגוסט 2026. לפי סיכומים של משרדי עורכי דין, הוא היה הראשון שהתייחס במפורש לנכסים דיגיטליים. המטרה של נוהל גילוי מרצון, באופן כללי, היא לאפשר למי שלא דיווח להסדיר את מצבו ולשלם את המס, בתנאים שהנוהל קובע ובכלל זה הגנה מפני הליך פלילי למי שעומד בהם.
שני דברים הבדילו את הנוהל הזה מקודמיו. הראשון: לא היה מסלול אנונימי. בנהלים קודמים אפשר היה לפנות בשלב ראשון בלי לחשוף שם; הפעם לא. השני: מי שפנה נדרש לחשוף את הכתובות הציבוריות של הארנקים ואת היתרות שבהם. מבחינת רשות המסים זה מפתח לכל ההיסטוריה על הבלוקצ׳יין, ולא רק לתמונה של יום אחד.
לצד המסלול הרגיל פעל גם מסלול ירוק למקרים קטנים: רווחים מקריפטו של עד ₪500,000 בתקופת הגילוי, והחזקות של עד ₪1.5 מיליון ביום 31 בדצמבר 2024. המסלול נועד לקצר את ההליך למי שהסכומים שלו צנועים.
- דצמבר 2023נוהל זמני: תשלום מס מחשבון בבורסה זרה
רשות המסים מאפשרת לשלם מס על רווחי קריפטו ישירות מחשבון בחו״ל, למי שהבנק שלו לא מקבל את הכסף.
- נובמבר 2024מבקר המדינה ו-CARF
דוח המבקר מעריך מס פוטנציאלי של ₪2–3 מיליארד שלא נגבה. ב-20 בנובמבר שר האוצר מתחייב לתקן CARF.
- 25 באוגוסט 2025פרסום נוהל הגילוי מרצון
לראשונה כולל נכסים דיגיטליים, בלי מסלול אנונימי.
- יוני 2026נתוני ביניים חלשים
289 בקשות בסך הכול, מתוכן 58 בקשות קריפטו.
- 31 באוגוסט 2026החלון נסגר
הארכה או נוהל חלופי לא אושרו במקורות שבדקנו.
- 2027חילופי מידע CARF ראשונים
מידע על חשבונות קריפטו בחו״ל צפוי להגיע לרשות המסים.
כמה פנו בפועל
לפי נתונים שפרסם Globes ב-3 ביוני 2026, ההיענות הייתה חלשה. עד תחילת יוני הוגשו 289 בקשות בסך הכול, שחשפו הון של ₪676.5 מיליון והניבו ₪40.9 מיליון מס. מתוכן, 58 בלבד היו בקשות קריפטו, שחשפו ₪145.8 מיליון. הציפייה הייתה לסדר גודל של ₪2–3 מיליארד.
הפער הזה מתאים להערכה של מבקר המדינה מנובמבר 2024, שלפיה מדובר במס פוטנציאלי של ₪2–3 מיליארד שלא נגבה. אפשר לנחש למה רבים לא פנו: היעדר אנונימיות, החשש לחשוף ארנקים, קושי לשחזר היסטוריית עסקאות משנים קודמות, ואולי גם הימור שהרשות לא תגיע אליהם. ההימור הזה הופך פחות ופחות סביר, כפי שיוסבר בהמשך.
שימו לב לאחת הסיבות הנפוצות שבגללן אנשים נשארים "מתחת לרדאר": הם החליפו מטבעות שוב ושוב בלי לגעת בשקל, ולא ידעו שכל החלפה כזו היא אירוע מס. כשמגיעה מכירה גדולה, פתאום יש עשרות אירועים לא מדווחים מאחור.
זו בדיוק הנקודה שבה הבנק נכנס לתמונה. כשמנסים להעביר לחשבון סכום גדול מבורסה זרה, הוראה 411 של בנק ישראל מחייבת בדיקת מקור כספים מעל כ-₪100,000 בשנה, ואחד המסמכים המבוקשים הוא הוכחה לדיווח ולתשלום מס.
מה קורה אחרי שהחלון נסגר
נכון לאוקטובר 2026, לא מצאנו פרסום רשמי על הארכת הנוהל או על נוהל חלופי. עד יוני 2026 לא הוכרזה הארכה, ומה שקרה מאז לא אושר במקורות שבדקנו. זה לא אומר שאין אפשרות כזו, אלא שאסור להניח אותה.
בפועל, מי שלא פנה בזמן נמצא כעת במצב של כל נישום שלא דיווח: החובה לדווח ולשלם קיימת, אבל ההסדר המיוחד שנבנה עבור גילוי מרצון לא בהכרח עומד לרשותו. ההבדל בין דיווח מאוחר יזום לבין מצב שבו רשות המסים פונה ראשונה יכול להיות משמעותי, וזה בדיוק מה שצריך לבדוק עם איש מקצוע.
בתוך הנוהל
- מסלול ייעודי שכולל קריפטו במפורש
- מסלול ירוק מקוצר לסכומים קטנים
- תנאים ידועים מראש, כולל הגנות הנוהל
- חשיפת ארנקים ויתרות, בלי אנונימיות
אחרי סגירת החלון
- הארכה או נוהל חדש: לא אושרו
- תיקון דוחות או הגשת דוחות חסרים, בליווי מקצועי
- הגנות הנוהל לא חלות אוטומטית
- CARF מ-2027 מגדיל את הסיכוי לגילוי יזום של הרשות
למי זה בכלל רלוונטי
לא כל מי שמחזיק קריפטו צריך לחשוב על גילוי מרצון. מי שקנה ביטקוין, לא מכר ולא החליף, לא יצר אירוע מס, גם אם השווי עלה פי עשרה. המס יגיע ביום המכירה, ואם תדווחו אז כחוק, אין כאן "עבר" להסדיר. השאלה הופכת רלוונטית כשיש מאחוריכם מכירות, החלפות או תשלומים בקריפטו שלא דווחו.
יש כמה פרופילים שחוזרים על עצמם. הראשון: מי שנכנס מוקדם, מכר חלק בשנים של עליות ולא דיווח כי "הכסף נשאר בבורסה". השני: סוחרים פעילים שהחליפו מטבעות עשרות או מאות פעמים, בדרך כלל דרך USDT, ולא ידעו שכל החלפה נספרת. השלישי: מי שקיבל תשלום על עבודה בקריפטו, למשל פרילנסר שעובד עם לקוחות בחו״ל. הרביעי: עולים חדשים שהביאו איתם ארנקים וחשבונות בבורסות זרות.
מה שמשותף לכולם הוא שהבעיה מתגלה בדרך כלל ברגע אחד: כשמנסים להכניס סכום משמעותי לבנק, לקנות דירה או לקבל משכנתא. אז הבנק שואל מאיפה הכסף, ואחד המסמכים שהוא מבקש הוא הוכחה לדיווח ולתשלום מס. מי שמגיע לרגע הזה בלי תשובה מוצא את עצמו מסדיר את העבר בלחץ זמן, בדיוק כשהכי פחות נוח.
לכן, גם אם אינכם מתכננים למכור בקרוב, כדאי לדעת היום איפה אתם עומדים: לרכז דוחות, לבדוק אם היו אירועי מס בעבר, ולשמור את התיעוד במקום אחד. אם יתברר שאין חוב, הרווחתם שקט נפשי. אם יש, תוכלו לטפל בו לפי לוח זמנים שלכם.
האפשרויות שלכם עכשיו
אין כאן מתכון אחד. אבל יש סדר פעולות שהגיוני כמעט בכל מקרה, לפני שמחליטים משהו:
- בודקים אם יש בכלל חוב
החזקה בלבד אינה אירוע מס. אם רק קניתם והחזקתם, ייתכן שאין מה לדווח. אם מכרתם, החלפתם מטבע במטבע או שילמתם בקריפטו, כנראה שיש.
- משחזרים את ההיסטוריה
מורידים דוחות עסקאות מכל בורסה, כולל כאלה שכבר לא משתמשים בהן, ומרכזים את כתובות כל הארנקים. בלי זה אי אפשר לחשב רווח, ואי אפשר להתגונן מפני שומה.
- פונים לאיש מקצוע לפני שמגישים משהו
רואה חשבון או עורך דין מיסים שמכיר קריפטו יבחן אם יש נוהל פעיל, מה הסיכון במקרה שלכם ואיך כדאי לפנות. אל תגישו דוח מתוקן לבד כשמדובר בסכומים משמעותיים.
- מתקנים ומשלמים
בהתאם לייעוץ: תיקון דוחות של שנים קודמות או הגשת דוחות שלא הוגשו, ותשלום המס. למי שהבנק לא מקבל את הכסף, קיים מאז דצמבר 2023 נוהל לתשלום ישירות מחשבון בבורסה זרה.
- מסדרים את ההמשך
מכאן והלאה, עובדים עם תיעוד מלא ושומרים כל דוח. אם אתם מתכננים למשוך לבנק, קראו את מדריך הבנקים לפני ההעברה.
ההחלטה הקשה היא לא אם לדווח, אלא איך ומתי. מי שמחכה שהרשות תפנה אליו מוותר על השליטה בתזמון ובניסוח.
תרחיש: זוג מראשון לציון שקנה בבורסה בינלאומית ב-2020, החליף לסטייבלקוין ב-2022 ורוצה לקנות דירה ב-2027. כדי שהבנק יקבל את הכסף הם יצטרכו להראות שהמס שולם, כך שההסדרה מגיעה בכל מקרה.
CARF ו-2027: למה הזמן לא עובד לטובתכם
ב-20 בנובמבר 2024 התחייב שר האוצר שישראל תצטרף לתקן CARF של ה-OECD, מסגרת לחילופי מידע אוטומטיים על נכסי קריפטו. חילופי המידע הראשונים צפויים ב-2027. ברגע שזה יקרה, בורסות במדינות שהצטרפו ידווחו לרשויות המס שלהן על לקוחות שהם תושבי ישראל, והמידע יעבור לרשות המסים הישראלית. החקיקה המקומית שתחייב גם גופים בישראל לדווח עדיין לא אושרה, לפי מה שמצאנו.
בנוסף, תיקון 272 לפקודה (2024) ביטל פטורים מדיווח שהיו לעולים חדשים. מי שעלה והניח שאין עליו חובת דיווח על נכסים בחו״ל צריך לבדוק את זה מחדש. לגבי פטורים ממס לעולים, בדקו מול יועץ ואל תסתמכו על מה שנכון היה בעבר.
הסיכונים שכדאי להכיר
מי שלא מדווח חשוף לשומה של רשות המסים על הרווחים, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית, ולקנסות. במקרים חמורים, אי-דיווח עלול להוביל גם להליך פלילי. בדיוק בגלל זה ההגנות של נוהל גילוי מרצון היו בעלות ערך, והיעדרן היום הוא סיבה לפעול בזהירות ובליווי.
יש גם סיכון מעשי, יומיומי: כסף שלא דווח קשה מאוד להכניס למערכת הבנקאית. בנקים מבקשים הצהרת מקור כספים, היסטוריית עסקאות ולעיתים חוות דעת מומחה, וגם הוכחה לתשלום מס. רקע על המסגרת הרגולטורית הכללית תמצאו בעמוד האם קריפטו חוקי בישראל.
שאלות נפוצות
מה היה נוהל הגילוי מרצון לקריפטו?
נוהל של רשות המסים שפורסם ב-25 באוגוסט 2025 ועמד בתוקף עד 31 באוגוסט 2026. זה הנוהל הראשון שכלל במפורש נכסים דיגיטליים. הוא אפשר לדווח על הכנסות והון שלא דווחו ולשלם את המס, בלי מסלול אנונימי: המבקשים נדרשו לחשוף את הכתובות הציבוריות של הארנקים ואת היתרות.
האם הנוהל הוארך אחרי 31 באוגוסט 2026?
נכון לאוקטובר 2026 לא מצאנו פרסום על הארכה או על נוהל חלופי. עד יוני 2026 לא הוכרזה הארכה, ומה שקרה אחרי סגירת החלון לא אושר במקורות שבדקנו. בדקו באתר רשות המסים או מול מייצג מקצועי לפני שאתם מניחים שהדלת סגורה או פתוחה.
פספסתי את החלון. מה אפשר לעשות עכשיו?
לפנות לרואה חשבון או לעורך דין מיסים, לאסוף את כל היסטוריית העסקאות והארנקים, ולבחון איתם תיקון של דוחות קודמים או הגשת דוחות שלא הוגשו ותשלום המס. ההגנות המיוחדות של נוהל גילוי מרצון לא חלות בהכרח על דיווח מאוחר רגיל, ולכן חשוב שאיש מקצוע יבחן את הסיכון לפני שמגישים.
מה היה המסלול הירוק?
מסלול מקוצר למקרים קטנים: רווחים מקריפטו של עד ₪500,000 בתקופת הגילוי, והחזקות של עד ₪1.5 מיליון ביום 31 בדצמבר 2024. כך לפי הסיכומים של משרדי עורכי הדין. גם המסלול הזה פעל רק בתוך חלון הנוהל, עד 31 באוגוסט 2026.
איך CARF קשור לגילוי מרצון?
ישראל התחייבה בנובמבר 2024 להצטרף לתקן CARF של ה-OECD, וחילופי המידע האוטומטיים הראשונים על חשבונות קריפטו צפויים ב-2027. המשמעות היא שהסיכוי שרשות המסים תגלה בעצמה חשבון זר שלא דווח צפוי לעלות, ולכן ההחלטה אם להסדיר מרצון הופכת דחופה יותר ולא פחות.
מקורות
- רשות המסים בישראל · נבדק באוקטובר 2026
- מבקר המדינה — מיסוי מטבעות דיגיטליים (2024) · דוח נובמבר 2024
- Globes — נתוני הגילוי מרצון · 3 ביוני 2026
- גורניצקי — גילוי מרצון 2025 כולל קריפטו · עדכון לקוחות
מהיום, עם תיעוד מלא
פלטפורמה עם היסטוריית עסקאות להורדה חוסכת את רוב הבעיות שהובילו אנשים לגילוי מרצון.
אין לה רישיון של רשות שוק ההון בישראל, וגם לא לשום בורסה בינלאומית אחרת במדריך.